אָמוֹר - סיפור על האתגר שבאמונה וכוחה של אהבה

בס"ד




ברוכים אתם בבואכם חברים, מבקריי בלוג יקרים!
אמש הוזמנתי כבלוגרית לצפות בסרט הישראלי החדש והמרגש "אמור".
סרט שגרם להרבה עיניים שצפו בו לדמוע. 
זה סרט שדן בסוגיה האם זכות האדם לקבוע את גורלו, ובאיזו מידה החברה והסובבים חייבים לכבד את זכותו זו.

סיפור העלילה הוא אודות לילה שהיא אישה צעירה הנופלת קורבן לתאונה ונותרת משותקת בכל חלקי גופה מלבד ראשה. 

מוחה לא נפגע, היא צלולה, רוחה ערנית יותר מתמיד. 

והנה, כעבור שלוש שנות חיים ללא גוף וללא חיים אמיתיים, היא מחליטה שהיא איננה רוצה להמשיך בחיים מהסוג הזה. 

זו בחירתה האישית והמושכלת, לאחר מחשבה רבה שהבשילה במהלך השנים מאז התאונה. 

היא מתחננת בפני הסובבים שיסייעו לסיים את סבלה ובכבוד, הרי אין לה שום אפשרות פיזית לבצע את המעשה בעצמה, אך הם מסרבים, כל אחד וסיבותיו. 

מה לעשות אם כן? זו הסוגיה הראשית בה הסרט יעסוק .

הסרט "אָמוֹר" מביא למסך הגדול סיפור מרגש וסוחף לצד דילמה המעלה שאלות אתיות על אמונה ואהבה, וחושף את החובות שהאהבה גובה מאיתנו ואת השבריריות של זיכרונות, שלפעמים הם בעצם כל מה שנותר לנו.

הסרט נפתח בסצנה בה חוזר במפתיע הצייר דניאל (לירון לבו), אל בית ילדותו במושב חקלאי במרכז בארץ ואל אהבת נעוריו לאחר שלוש שנים של שוטטות באירופה.  

אף אחד בסביבתו לא יודע היכן הוא היה, מדוע הוא חזר וכמה זמן הוא מתכוון להישאר.

במקביל, אנו הצופים מתוודעים אל משפחת פריזר, שבעקבות תאונה, בתם היחידה לילה (אור אילן), מורה למחול לשעבר, משותקת ולא מגלה שום רצון להמשיך ולחיות.

הסרט מסתיים בצורה כואבת וזאת בלי להכנס הרבה לפרטים, בכדי לאפשר לכם לצפות ולהבין את פשר סיומו,לי ירד האסימון רק בדיעבד...

המלצה שלי לכו לצפות בו, הוא יגרום לכם לעצור לרגע ולהגיע למסקנה כל כך חשובה,על כך שצריך להודות בכל בוקר לבורא עולם על היותכם והיות אהובכם עשירים ב:

ע -עיניים לראות את כל יופיו של העולם 

ש-שיניים ללעוס איתם את מגוון השפע הקיים

י -ידיים לאחוז ולחבק את מי שתאהבו

ר-רגליים שיכולות לשאת אתכם לכל מקום שתבחרו 

החל מ-19 באוקטובר 2017 בבתי הקולנוע בכל רחבי הארץ