יום חמישי, 26 בספטמבר 2019

מוצר לטיפוח עור הפנים

בס"ד
ברוכים תהיו בבואכם חברים, מבקריי בלוג יקרים❗
אינני יודעת כיצד אתם מסיימים את יומכם ומתי, מה שאני יודעת, זה שאני אינני מסיימת יום, ללא שטיפה יסודית של פניי ואני נוהגת לעשות זאת עם מוצר איכותי מבית ד"ר עור. 
חברים מדובר על קצף עדין לניקוי עור הפנים  עם ריח וניחוח של צמח הלילך...
קצף הניקוי מסייע ליצירת מראה עור בריא ונקי, ומשאיר את עור הפנים עם תחושה רעננה וניחוח מפנק של לילך מאסק. 
הקצף מכיל שמן אינקה אינצ'י המופק מזרעי צמח הגדל ביערות האמזונס, וידוע בזכות חומצות השומן אומגה 3 ואומגה 6 שבו, החשובות לשמירה על מבנה העור. בדומה לכל מוצרי סדרת הרחצה וטיפוח הגוף, מכיל הקצף את נוסחת הדרמו-קומפלקס, שילוב ייחודי של רכיבים שיעילותם מוכחת המעניקים לעור לחות מיידית ומסייעים בשימור וויסות הלחות הטבעית לאורך זמן. עוד מכיל הקצף פרו-ויטמין B5 המרגיע את העור ומסייע בשיקומו, תמציות שיבולת שועל וקמומיל, המעניקות לחות מתמשכת, ריכוך, גמישות ותחושה מרגיעה ונעימה לעור, ו-ויטמין E - נוגד חמצון המסייע להגנה מפני נזקי הסביבה והרדיקלים החופשיים. 
המוצר פותח על ידי רופאי עור, נבדק לעור רגיש ומוגש כקצף, שהינו עדין ביותר במרקם ובאופן הניקוי ואינו מכיל פראבנים. 
חברים הקצף המושלם הזה עושה נפלאות לעור פניי 
ולכן אני ממליצה עליו באהבה ומשתפת בשמחה❗❗❗
ניתן להשיג ברשתות הפארם ובאתר דוקטור עור.

יום ראשון, 8 בספטמבר 2019

פינוקים לחג

בס"ד








ברוכים תהיו בבואכם חברים, מבקריי בלוג יקרים!
חברים אוטוטו יגיעו להם החגים ויעטפו את כולנו באוירה חגיגית ומפנקת...וכך תפנק קליית גת את קהל לקוחותיה🌹מארז תערובות אגוזים המגיע לצד קופסת אירוח מחולקת. המארז מהווה פתרון נח ואיכותי לאירוח , מוצע ברשת שופרסל, במהדורה מוגבלת, עד גמר המלאי "ליימן שליסל", בעלת מותג "קליית גת", משיקה מארז חגיגי ושימושי המספק פתרון נח ואיכותי להגשה ואחסון של פיצוחים מסוגים שונים. 
המארז המפנק מכיל שתי אריזות אגוזים: אריזת אגוזי מלך ואריזת תערובת אגוזים קלויים ללא מלח, לצידן קופסה מעוצבת ואיכותית, עשוית פח ומחולקת ל-3 תאי איחסון שונים על פי שלוש קטגוריות שונות לכיבוד: פיצוחים, תערובות ונשנושים. 
הקופסה ניתנת כמתנה הנלווית לאריזות האגוזים. את המארז המפנק ניתן להשיג בסניפי רשת שופרסל, במהדורה מוגבלת עד גמר המלאי. 
מחירו של המארז המורכב מאריזת אגוזי מלך (150 גרם), אריזת תערובת אגוזים קלויים ללא מלח (150 גרם) וקופסת האירוח הניתנת כמתנה הוא כ-29.90 ₪. 
המוצר כשר פרווה בהשגחת בד"צ העדה החרדית.
תודו שזה אחלה פיתרון גם להנות מפיצוחים טעימים וגם מקופסאות איחסון מושלמות🌹
ממליצה באהבה ומשתפת בשמחה😘

מתחדשת....

בס"ד




ברוכים תהיו בבואכם חברים , מבקריי בלוג יקרים!
בדיוק בשבוע שעבר ביום ראשון בשעות אחר הצהריים והערב הייתי פרזנטורית בתצוגת השיער של חברת אינדולה והתפנקתי ע"י הספר המקסים נאור מובדי ספר שהגיע לספר ולפנק אותנו מטעם חברת אינדולה באקדמיה של אינדולה


מטעם המשווקת המורשת של אינדולה, חברת נועה שיווק פרו בע"מ
עם צבע חדש מסדרת אקספרס_קולור הנפלאה
צבע ב-10 דקות❗ 

אז הנה לכם הבשורה שיצאה מבית אינדולה
לכל מי שזמנה דוחק בה, מוזמנת פשוט להיכנס למספרה, לצבוע, לחפוף ולצאת זוהרת ומאושרת, במקסימום כולל פן, אחרי חצי שעה מהספר.


וזו התוצאה הנפלאה וזה הזמן לומר תודה ליולי מחברת לולה לין המהממת שהצטרפה אליי לתמונה... 

😘😀😘😀😘😀😘😀

ממליצה באהבה ומשתפת בשמחה❗❗❗

יום שבת, 7 בספטמבר 2019

"רק זה היה חסר לי"

בס"ד



ברוכים תהיו בבואכם חברים, מבקריי בלוג יקרים!

את הספר הזה שהנחתי כאן, קיבלתי לסקירה ישירות מהמחברת סוניה יפעת יובל שדרכנו הצטלבו בדיוק לפני כשנה. 
בדיוק לפני שנה כשתרתי אחר שימלה לחתונה של ביתי האהובה פגשתי את סוניה המקסימה שחיפשה אף היא שמלה לחתונת ביתה... התחברנו בפייסבוק וראיתי שהיא פירסמה את רומן הביכורים שלה ואני כחובבת ספרים מושבעת פניתי אליה והיא שלחה לי אותו לסיקור... תקשיבו זה ספר שקראתי ולא הורדתי מהיד במשך שעתיים שלמות הספר מונה 228 עמודים שכתובים בשפה קלילה וסוחפת.. נהנתי מכל דקה של קריאה התרגשתי ואפילו דמעתי... מצרפת לכם כעת קטע קטן מהספר בכדי שתוכלו להתרשם ממנו בעצמכם. 
"כשאני חוזרת, אני רוצה לראות אותך מחוץ למיטה, אחרי מקלחת וכמו חדשה," קראה שנהב וטרקה את הדלת. מצחיק שכאשר קשה לנו, מקבלים הילדים את טון הדיבור שלנו, ההורים. 
הרגשתי את העייפות בכל גופי כשקמתי מהמיטה. חוסר השינה בלילות האחרונים נתן בי אותותיו. הילדים יצאו לבית הספר, ואני התארגנתי לעבודה כששמעתי נקישה בדלת. פתחתי את הדלת לדוור שמסר לי דואר רשום. הלוגו שעל המעטפה הסגיר את תוכנה. פתחתי אותה בידיים רועדות, קורעת אותה בחוסר סבלנות, קראתי את תוכן המכתב, והמילים התבלבלו מהדמעות, עוד מכתב של חוב שלא נפרע. 
הקושי הכלכלי של החודשים האחרונים החל להרים את ראשו. 
הדיונים בבית המשפט נדחו ונדחו, ואנו נשארנו חודשים רבים ללא דמי מזונות. המשכורת הקטנה שלי נבלעה באוברדרפט, והחובות רק נערמו. 
התיישבתי בקושי ליד השולחן, יודעת שאין לי ממי לבקש עזרה. 
הבנק ביטל את כרטיס האשראי, ומהוריי לא יכולתי לבקש עזרה. 
נשמתי נשימה ארוכה, קמתי, אוספת את חפציי. אסור היה לי לאחר. 
לפחות העבודה הקדחתנית בבית הספר הסיחה את דעתי מהקשיים לכמה שעות. 
בסוף היום נכנסתי לרכבי ונסעתי לחוף הים, הבטתי במים הכחולים ובגלים הנשברים לחוף. 
המחשבות המשיכו להציק לי ולא פסקו, עד שהתנעתי והתחלתי לנסוע, עוצרת מול בית הוריי. 
חום נעים עלה מהבית כשנכנסתי, הוריי כהרגלם ישבו במטבח. גם סבתי האהובה הייתה שם. 
היא הרימה ראשה, מחייכת חיוך גדול כשראתה אותי. חיבקתי את גופה הרך, מריחה את ריחה המוכר כל כך, וחום אהבתה גרם לדמעות לפרוץ מעיניי. 
"אבדאלק בינתי, כל מה שעברתי בחיים ואת סובּלת ככה?" שאלה במבטאה העירקי הכבד והתחילה לספר את סיפור עלייתה ארצה מעירק, מתובל במילים בעברית ובעירקית. הקשבתי בחוסר רצון, שומעת את הסיפור כולו לראשונה. 
"הייתי בת שתים־עשרה כשיעקב, סבא שלך, חטף אותי." "חטף אותך?" שאלתי בתמיהה.
 "כן, כן, חטף אותי, אני הייתי בת שתים־עשרה והוא כפול בגיל, אבל הוא אהב אותי מאוד," אמרה מחייכת בסיפוק, "הוא שם לי טבעת ליד שני חברים שלו ואז החזיר אותי להורים." היא עשתה אתנחתא קלה, כאילו להעצים את הדרמה שבסיפור והמשיכה, "הוא אמר להם 'התחתנתי איתה! אני אוהב אותה! עכשיו תגידו מה אתם רוצים לעשות', והלך." 
"ומה הם עשו?" שאלתי. "הייתי קטנה. אז הם אמרו שנחכה ונראה. אחרי שנתיים התחתנו," סיפרה. "אימא," הסתובבתי לאמי, "את מכירה את הסיפור הזה?" "חכי לסוף," חייכה, תולשת עלי נענע מהגבעולים ומסדרת בקופסה. הסתובבתי לסבתי, מביטה בה בשקיקה, שוכחת שלפני רגע לא הייתה לי סבלנות לשמוע את הסיפור. 
"שש ילדים היו לי כשהייתה העלייה הגדולה לישראל. זה היה ב־ 1951, ואני אמרתי לסבא שלך שאני רוצה לנסוע לארץ, הוא רק צחק עליי ואמר 'בסדר, בסדר'. 
היה לו בית קפה והוא כל הזמן היה הולך ושותה עם החברים שלו, ואני רציתי לעלות לארץ," היא הפסיקה לרגע, נראית שקועה במחשבות. "סבתא," אמרתי ברוך, מניחה ידי על ידה המקומטת. 
אצבעותיה העקומות מעידות על מחלת אוסטיאופורוזיס מתקדמת. "תמשיכי." היא המשיכה לדבר, ואני המשכתי ללטף את ידה ברוך. "אני כל הזמן חשבתי רק איך אני עולה. הוא היה צריך לחתום לי על טפסים. לא היו נותנים לי לעלות בלי זה." 
"אז מה עשית?" שאלתי, מביטה באמי שחייכה חיוך קטן. "פעם אחת הוא חזר שיכור בלילה, אז החתמתי אותו על טפסים," סיפרה. 
"מה זאת אומרת סבתא. איך הוא הסכים לחתום?" "שיכור אמרתי לך."
 נעצתי בה מבט דורש, והיא הביטה בי מעל משקפיה והמשיכה, "נו, היינו במיטה והוא חתם. זהו," ספקה ידיה ומיהרה לחתום את הסיפור. "נו, סבתא, ומה קרה בסוף? איך הגעת ארצה?" "איך? התחילו להגיע מטוסים, ואני לא ידעתי מתי עולים, אז הלכתי לשדה התעופה עם שישה ילדים. הקטן היה בן שנה. חיכיתי בבית כנסת ליד." "ברחת ממנו," לחשתי. היא לא שמעה אותי והמשיכה, "כששמעתי אותו בא לחפש אותי, לקחתי את הילדים, היו שם ארגזים גדולים, אז נכנסנו וחיכינו בשקט. שמעתי שאמרו לו שנסענו והוא התעצבן, דפק הראש בקיר עד שנפתח לו המצח והלך. ככה היה סבא שלך." הבטתי בפניה שהתעוררו בעודה מספרת. גופה הכפוף כאילו הזדקף בכיסאה, והיא המשיכה במבטאה הכבד, "עלינו למעברה בחולון. כששאלו אותי איפה בעלי, פחדתי, אז אמרתי שאני גרושה." היא שתקה, מהורהרת נזכרת בתחושותיה כאישה צעירה שעולה ארצה עם שישה ילדים. "ודאי היה קשה לך, סבתא," אמרתי ברוך. "בטח קשה. לבד עם שישה ילדים. הדוד שלך מאיר היה קטן, בן שנה, והיה חולה כל הזמן. ופה לא הבנתי עברית, לא ידעתי מה רוצים ממני, אפילו לא ידעתי להגיד איך קוראים לי כשבאתי לפה." "ומה קרה אחר כך? איך נפגשתם בסוף?" שאלתי בסקרנות, מוציאה אותה מהזיכרון הקשה, נזכרת בגבר המרשים שהיה סבי, וכיצד היה מגיע אלינו לביקורי שבת לבוש חליפת שלושה חלקים אלגנטית ובידו זר פרחים עבור אמי. "הוא לא יכול היה בלעדיי," חייכה והזדקפה בכיסאה, מחבקת את עצמה בסיפוק, "עברה שנה, והוא בא למעברה. היינו צריכים להוכיח שאנחנו נשואים." הבטתי בה בהערצה. הבנתי שסבתי שאהבתי כל כך, חזקה הרבה יותר ממה שחשבתי. "תודה על הסיפור, סבתא, אני אוהבת אותך," הודיתי לה והתחבקנו. בדרך הביתה חשבתי על הסיפור ששמעתי, מתגעגעת לילדיי שלא ראיתי מהבוקר, מרגישה חזק בעצמותיי שיהיה בסדר. 
חברים ממליצה באהבה על הספר שממש נגע לליבי ושנהנתי מקראתו

ורק לידיעה כללית  סוניה יפעת יובל- היא גם סופרת, וגם מנחת סדנאות וקבוצות בנושאי זוגיות והעצמה אישית. אישה מקסימה ששמחתי להכיר באמצע הדרך.


יום שני, 2 בספטמבר 2019

לאהוב את סטלה

בס"ד

ברוכים תיהיו בבואכם חברים, מבקריי בלוג יקרים!
ספרים זה החיים חברים, ספרים הם החברים הכי טובים!
מבחינתי לקרוא ספר טוב זו ממש מתנה  להקדיש קצת זמן איכות לעצמי זה ממש  נדיר מבחינתי..  אני מוצאת את עצמי במחול שדים יומיומי מטורף ואינני מוצאת זמן לקריאת ספרים עד שהגיע הספר הנ"ל "לאהוב את סטלה".
הספר שממש לא מתחשק לי שיגמר אני קוראת ממנו  כל פעם מנה קטנה כדי שלא תיגמר לי ההנאה.
ספר מרתק של המחברת "אורית פטקין" המשלב בתוכו מספר ז'אנרים מצד אחד קצת מתח ובנוסף רומן רומנטי...
הכול היה מושלם, כך לפחות חשבתי. 
התאהבתי, התחתנתי ואז התעשתי, התעוררתי מהחלום בעל כורחי. 
החיים שרציתי לא היו החיים שבחרתי, האמת שהכרתי התגלתה כשקרית. 
ברחתי ממנו, או שאולי ברחתי ממני, ונחתי היישר בזרועותיו של מי שיכול להציל אותי מעצמי. פגשתי את בן. 
היא הגיעה כמו קשת צבעונית אל תוך חיי האפורים, האירה כל פינה חשוכה בתוכי, עזרה לי לשכוח את הזוועות שראיתי. 
פגשתי את סטלה, אך כמו שהגיעה כך נעלמה. רציתי להבין אותה, בחיי שניסיתי, אך האמת שלה לא הייתה ברורה לי. 
אני לא בטוח שהיא הייתה ברורה אפילו לה. 
את מי היא אוהבת? אני מסרב לחשוב שהיא סתם השלתה אותי. 
הייתכן שאני זה שהשלה אותה? יכול להיות ששיקרתי לעצמי? ישנן אהבות שחייבות להתקיים וישנן אהבות שאסור שייוולדו. 
סטלה ובן – סיפור אהבה או אשליה שבאה לפצות על מציאות עגומה?

 זהו ספרה העשירי של אורית פטקין. קדמו לו "לורי", "חצויה", "נטע אהובתי", "מִיה רוזה", "שני מלאכים", "אהבתי אותך", "חיים של שקר", "פעמיים עשרים" ו"אהבה למכירה". כריכה רכה הוצאת יהלומים מספר עמודים: 375 
להשיג ברשתות הספרים ובאתר:

   https://bbooks.co.il/?ref=si 
Powered By Blogger