בס"ד
ברוכים תהיו בבואכם חברים, מבקרי בלוג מקסימים!!!
את המילים הבאות אני כותבת עם המון דמעות, דמעות שזולגות
כלא מאמינות על אב שהלך.
משתפת אתכם חברים קצת מהביפנוכו שלי שהיה עד לא מזמן רק שלי.
מאז ומתמיד דאגתי לאבי, דאגתי לו מאחר והיה אדם חולה מזה
שנים רבות.
דאגתי הפכה לאובססיבית עם השנים והייתי כמו שומר ראשו, שומר ראשו ומגנו, ימים ולילות כאבתי את כאבו.
בימים אלה נסתיים סבלו של אבי, כנראה שכאב לו להכאיב לי והוא מסר את נשמתו ונפרד לשלום מהחיים ...
כעת אני בוחרת לשתף אתכם במילים שנשפכו לי כאן על דף, דף הבלוג, לשתף במילים ותמונות שממחישות את האהבה הגדולה שהייתה לכולנו אליו...
הלילה אט אט לו יורד
ועוטף בעלטה
את המחשבות והרגשות
הגעגעועים אליך אבא יקר
כה עזים הם ורבים...
המחשבה על זה
שאתה כבר לא כאן
קשה מנשוא...
מנסה לחשוב שזה לא נכון
ושבעוד יומיים שלושה
אתה תחזור....
אך המציאות מכה בפנים
כשלביתכם מגיעים
ואמא שם לבד בין הסירים
ושאת קול זמרתך
כבר לא שומעים....
אז הנה עבר לו עוד שבוע עמוס
במחשבות ועגועים
והנה אבא אתה כבר לא איתנו
מזה חודש ימים
כמה, כמה עצב יש בכאב.....
אבא ,
היום מסתיים לו פרק נכבד בחיי.
אבא, היום אני לך אומרת שלום...
ונפרדת מדמות שכל כך הערצתי
ושהייתה לי כמודל לחיקוי
בכל ארבעים וארבע שנות חיי.
מודה אני לאל
על הזכות שנפלה בחלקי
להיות בתך
אין ספק שאת חותמך בנו הטבעת
ושאת מורשת חייך לדור הבא העברת
אבא נזכור אותך לעד
תודה תודה על שהיית ותודה על שאינך
כמה שזה נשמע נורא לאמר תודה על שאינך.
מסע חייך הסתיים לו בימים אלה
מסע חיים רצוף במכשולים וכאבים
וכעת כשאתה נח לך הי שם במרומים
מקווה ומייחלת שתנוח על משכבך בשלום
ושתיהיה נשמתך צרורה בצרור החיים,
אוהבת לעד ומקווה שניפגש ביום מהימים....
אימא אל נא תבכי
שאבא כבר לא פה,
כעת הוא נח לו
הי שם במרומים,
ואין ספק שאת היא זו
שהמתקת לו את רגעיו האחרונים.
אמא אל נא תיבכי
שאבא כבר לא פה,
לזכותך יאמר כי
לאורך כל הדרך
את היית שם לצידו.
אין ספק אמא,
שאת מסוג הנשים
שהן בימינו זן נדיר,
כל כך השתדלת להמתיק
את חייו של אבי
ובהמון אהבה אותו להקיף
תמכת ודאגת
טיפחת ושמרת
ורק טוב עבורו
כל הזמן ביקשת
אמא הינה הגיעה לה שעת פרידה
אחרי 45 שנות נישואין ואהבה
נכון שעצוב בגרון
וכל מה שנותר הוא הזכרון
אך הזמן הוא המזור
והוא ירפא את כאבך
בנתיים אנחנו כאן סביבך
אוהבים ומחבקים
ילדיך חתנייך כלתך ונכדייך האוהבים
אבא שלי,
אוהבת ונוצרת לעד את דמותך ואישיותך בליבי...
אבא שתדע לך
שמאז שהלכת
ואתה כבר לא
כאן בעולם
לאמא כלל לא קל
היא מתגעגעת
וכאילו ממשיכה הלאה
אך קשה לה
קשה לה נורא
היא אומנם לא לבד
ואנחנו משתדלים מאוד
להקיף אותה בהמון חום
ואהבה
אך למרות כל זאת
עדיין בתוך תוכה אתה
מאוד חסר לה...
וברור שכך יהיה
שהרי נישואין של כמעט
ארבעים וחמש שנים
לא יכולים להמחק
בהנף יד ובמצמוץ עיניים
מתגעגעים ואוהבים
ועדיין לא מאמינים
שאתה כבר לא כאן
כבר 10 חודשים....
"אבא הזמן עבר ולא דיברנו אבא סלח לי"
מרץ - 2018
ברוכים תהיו בבואכם חברים, מבקרי בלוג מקסימים!!!
את המילים הבאות אני כותבת עם המון דמעות, דמעות שזולגות
כלא מאמינות על אב שהלך.
משתפת אתכם חברים קצת מהביפנוכו שלי שהיה עד לא מזמן רק שלי.
מאז ומתמיד דאגתי לאבי, דאגתי לו מאחר והיה אדם חולה מזה
שנים רבות.
דאגתי הפכה לאובססיבית עם השנים והייתי כמו שומר ראשו, שומר ראשו ומגנו, ימים ולילות כאבתי את כאבו.
בימים אלה נסתיים סבלו של אבי, כנראה שכאב לו להכאיב לי והוא מסר את נשמתו ונפרד לשלום מהחיים ...
כעת אני בוחרת לשתף אתכם במילים שנשפכו לי כאן על דף, דף הבלוג, לשתף במילים ותמונות שממחישות את האהבה הגדולה שהייתה לכולנו אליו...
הלילה אט אט לו יורד
ועוטף בעלטה
את המחשבות והרגשות
הגעגעועים אליך אבא יקר
כה עזים הם ורבים...
המחשבה על זה
שאתה כבר לא כאן
קשה מנשוא...
מנסה לחשוב שזה לא נכון
ושבעוד יומיים שלושה
אתה תחזור....
אך המציאות מכה בפנים
כשלביתכם מגיעים
ואמא שם לבד בין הסירים
ושאת קול זמרתך
כבר לא שומעים....
אז הנה עבר לו עוד שבוע עמוס
במחשבות ועגועים
והנה אבא אתה כבר לא איתנו
מזה חודש ימים
כמה, כמה עצב יש בכאב.....
אבא ,
היום מסתיים לו פרק נכבד בחיי.
אבא, היום אני לך אומרת שלום...
ונפרדת מדמות שכל כך הערצתי
ושהייתה לי כמודל לחיקוי
בכל ארבעים וארבע שנות חיי.
מודה אני לאל
על הזכות שנפלה בחלקי
להיות בתך
אין ספק שאת חותמך בנו הטבעת
ושאת מורשת חייך לדור הבא העברת
אבא נזכור אותך לעד
תודה תודה על שהיית ותודה על שאינך
כמה שזה נשמע נורא לאמר תודה על שאינך.
מסע חייך הסתיים לו בימים אלה
מסע חיים רצוף במכשולים וכאבים
וכעת כשאתה נח לך הי שם במרומים
מקווה ומייחלת שתנוח על משכבך בשלום
ושתיהיה נשמתך צרורה בצרור החיים,
אוהבת לעד ומקווה שניפגש ביום מהימים....
יחיד ומיוחד היית אבי
שוחר צדק ואיש שלום אמיתי
בחייך לאיש לא הצקת
ותמיד לכולם רק חייכת
החיים לא תמיד האירו
לך פנים ודרכך גם היא
לא הייתה סוגה בשושנים
אך אתה לימדת אותנו
שמכל נפילה קמים וצומחים
ושהחיים, החיים מאיתנו הרבה
יותר חזקים,
צליל קולך
עדיין מתנגן לו באוזניי
ולחיות בלעדיך
בטח ובטח שלא יהיה קל
אך אתה במותך
ציוות לנו את החיים
ולכן ממחר אנחנו
מרימים ראשנו למרומים
ומבקשים שמנוחתך
תיהיה עדן ושנשמתך תהיה
צרורה בצרור החיים.
אימא אל נא תבכי
שאבא כבר לא פה,
כעת הוא נח לו
הי שם במרומים,
ואין ספק שאת היא זו
שהמתקת לו את רגעיו האחרונים.
אמא אל נא תיבכי
שאבא כבר לא פה,
לזכותך יאמר כי
לאורך כל הדרך
את היית שם לצידו.
אין ספק אמא,
שאת מסוג הנשים
שהן בימינו זן נדיר,
כל כך השתדלת להמתיק
את חייו של אבי
ובהמון אהבה אותו להקיף
תמכת ודאגת
טיפחת ושמרת
ורק טוב עבורו
כל הזמן ביקשת
אמא הינה הגיעה לה שעת פרידה
אחרי 45 שנות נישואין ואהבה
נכון שעצוב בגרון
וכל מה שנותר הוא הזכרון
אך הזמן הוא המזור
והוא ירפא את כאבך
בנתיים אנחנו כאן סביבך
אוהבים ומחבקים
ילדיך חתנייך כלתך ונכדייך האוהבים
אבא שלי,
אוהבת ונוצרת לעד את דמותך ואישיותך בליבי...
-יולי 2017-
פברואר - 2018
אבא אחרי שהלכת ואתה כבר לא פה,
קשה לי במיוחד, אך אני משדרת לכולם עסקים כרגיל.
ואימא, אימא איננה מבינה איך אני יוצאת ומבלה
כאילו כלום לא קרה, אך היא איננה יודעת שבתוך הנפש פנימה הנשמה שלי זועקת, היא זועקת ואינה יודעת שקט כלל
אבא כשהיית כאן בעולם פחדתי להיות לידך, כל היום הייתי מתבודדת ומתפללת לשלומך.
ניתקתי כל קשר וכל מגע עם הסביבה כל כך חששתי לחייך ולא היה בי כלל רצון לבלות או להנות אפילו לארועים משפחתיים מאנתי ללכת ולא תקשרתי כלל עם כל סובבי.
אבא אני יודעת שבאיזה שהוא מקום כעסת עליי על שהשהות במחיצתי איננה נעימה ועל כך שאני חייה בפחדים תמידיים ...
אבא סלח לי על כך, סלח לי על שכל כך דאגתי לך, ידעתי שהכל עניין של זמן והגוף שלך הוא בגדר פצצה מתקתקת.
הסוכר השתלט על איברך ופגע בכל חלקה טובה, לכן בתפילותיי הארוכות, ביקשתי מזור לכל איבר ואיבר בגוף הדואב שלך.
אנשים, הם לא הבינו מדוע אני כל היום עסוקה בתפילות, הם לא הבינו שבתפילותיי הארוכות, פשוט ניסתי להגן עליך ולהאריך, לו במעט את חייך.
אנשים, הם לא הבינו מדוע אני כל היום עסוקה בתפילות, הם לא הבינו שבתפילותיי הארוכות, פשוט ניסתי להגן עליך ולהאריך, לו במעט את חייך.
מסתבר שלקראת סוף ימייך, הבנתי שאני מקשה עליך אבא ושתפילותיי כבר לא יוכלו להועיל לך, אז ורק אז שיחררתי. שיחררתי אותך אבא עם כל העצב והכאב, נתתי לך ללכת, לפחות כך אני מקווה, למקום בו הנפש שלך מצאה מזור וכולי תקווה עוד יותר, שכעת אתה נח שם במרומים בלי מכאובים.
אני מוצאת את עצמי כבר שעה שלמה מול המקלדת, כותבת וכותבת, ממררת בבכי שממאן להיפסק, כמו ילדה קטנה מלאה בגעגעוע...
אבא סלח לי אם פיזית היה קשה לי להיות לצידך, אך אולי עכשיו כשאתה שם במרומים, אתה מבין כמה השתדלתי רוחנית לעזור לך עוד מקווה אני אבי שבתפילותיי בכל בוקר, אני מצליחה להעלות, ולו במעט את נשמתך, למקום גבוהה וטוב יותר!
פברואר - 2018
אבא שתדע לך
שמאז שהלכת
ואתה כבר לא
כאן בעולם
לאמא כלל לא קל
היא מתגעגעת
וכאילו ממשיכה הלאה
אך קשה לה
קשה לה נורא
היא אומנם לא לבד
ואנחנו משתדלים מאוד
להקיף אותה בהמון חום
ואהבה
אך למרות כל זאת
עדיין בתוך תוכה אתה
מאוד חסר לה...
וברור שכך יהיה
שהרי נישואין של כמעט
ארבעים וחמש שנים
לא יכולים להמחק
בהנף יד ובמצמוץ עיניים
מתגעגעים ואוהבים
ועדיין לא מאמינים
שאתה כבר לא כאן
כבר 10 חודשים....
"אבא הזמן עבר ולא דיברנו אבא סלח לי"
מרץ - 2018
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה