יום שלישי, 9 במאי 2017

יער הממתקים...

בס"ד




ברוכים תהיו בבואכם...

והפעם באמתחתי המלצה על ספר ילדים נפלא שנקרא" יער הממתקים"והוא נכתב ע"י יריב כהן...
יריב כהן, 44, סגן מפקד בית סוהר ביטחוני בדרום הארץ. את שירותו הצבאי עשה כקצין בגולני ביחידות מיוחדות ואח"כ בשב"ס.
הדריך וחינך דורות של פקודים וקצינים.
הוא אב לארבעה (חלקם זללני ממתקים גדולים), כתב הרבה למגירה עד שהבין שאין ברירה, ועל מנת לשמור עליהם ועל ילדיכם.
החליט להוציא מהמגירה לראשונה - זו כנראה לא תהיה הפעם האחרונה. 














"בֵּין הָרִים וַעֲמָקִים בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה שׁוֹכֵן יַעַר גָּדוֹל, שׁוֹנֶה וּמְיֻחָד.
עֲצֵי הַיַּעַר גְּבוֹהִים וְיָפִים, אַךְ בִּמְקוֹם עֲנָפִים וְעָלִים צוֹמְחִים עֲלֵיהֶם מַמְתַּקִּים.
בְּצִדֵּי הַשְּׁבִילִים צוֹמְחִים עֲצֵי מַרְשְׁמֶלוֹ עֲנָקִיִּים, לְבָנִים וּוְרֻדִּים, וַעֲצֵי
מַסְטִיקִים בְּכָל הַצְּבָעִים, הַטְּעָמִים וְהַגְּדָלִים."









יער הממתקים מאת יריב כהן בהוצאת אופיר ביכורים הוא סיפור הוא אודות ילד בשם 'יוני' שגר ביער ובו הרבה ממתקים.







כאשר הוא לא יכול לשמור על הסוד, הוא מזמין את 'גבריאל', חברו הטוב מהגן כדי שישחק אתו ויהנה גם הוא מהיער המיוחד.

"גַּבְרִיאֵל שָׁלַח שׁוּב אֶצְבַּע זְהִירָה וְטָעַם שׁוּב וְשׁוּב וְשׁוּב. "זֶה אֲמִתִּי! זֶה אֲמִתִּי! זֶה יַעַר מַמְתַּקִּים!" צָהַל וְהֵחֵל לְהִתְרוֹצֵץ מֵעֵץ לְעֵץ וְלָרוּץ לְאֹרֶךְ הַשְּׂדֵרוֹת הָאֲרֻכּוֹת וְהַשְּׁבִילִים הָרַבִּים".









יוני מספר לגבריאל שניתן לאכול מהממתקים אבל שצריך לשמור על הכללים ולא להגזים כי העצים עשויים ליפול אם לא שומרים על כך. כמו כן, הבטן עשויה לכאוב וכן השיניים להשחיר.
גבריאל לא מצליח להתאפק, אוכל הרבה מכל הבא ליד, ואכן:

"הָעֵץ הֵחֵל לְהִתְנַדְנֵד וּלְהִתְנַדְנֵד, וּבְרַעַשׁ עָצוּם נָפַל וְהֵפֵר אֶת שַׁלְוַת הַיַּעַר. זֶה הָיָה עֵץ טוֹפִי מְיֻחָד וְצִבְעוֹנִי. עֶשְׂרוֹת סֻכָּרִיּוֹת טוֹפִי הִתְפַּזְּרוּ עַל הַקַּרְקַע. גַּבְרִיאֵל נִבְהַל.
מְאוֹד.... פִּתְאוֹם הִתְחִיל גַּבְרִיאֵל לְהַרְגִּישׁ עִקְצוּצִים לֹא נְעִימִים בְּבִטְנוֹ. הוּא הִתְיַשֵּׁב עַל הַקַּרְקַע, וּכְבָר לֹא נֶהֱנָה מִמַּרְאֵה עֲצֵי הַמַּמְתַּקִּים וּמֵהָרֵיחוֹת הַמְּבַשְּׂמִים אֶת הַיַּעַר.


הַכְּאֵב בְּבִטְנוֹ הִתְגַּבֵּר, וְאֵלָיו הִצְטָרֵף כְּאֵב עָמוּם בַּשִּׁנַּיִם שֶׁהָלַךְ וְהִתְחַזֵּק.










הסיפור מסתיים שגבריאל ממהר לביתו בשל המיחושים הקשים תוך שהוא מבטיח כי בפעם הבאה שיבוא לבקר את יוני הוא יישמור על הכללים.

"לֹא לְהַגְזִים! לֹא לְהַגְזִים!" מַזְכִּיר גַּבְרִיאֵל שׁוּב וְשׁוּב לְעַצְמוֹ כְּשֶׁהוּא פּוֹתֵחַ אֶת יַעַר הַמַּמְתַּקִּים הַפְּרָטִי שֶׁלּוֹ, הֲלֹא הוּא מְגֵרַת הַמַּמְתַּקִּים בְּבֵיתוֹ. בַפַּעַם הַבָּאָה שֶׁיְּבַקֵּר אֵצֶל יוֹנִי חֲבֵרוֹ, הוּא כְּבָר יִזְכֹּר אֶת הַכְּלָלִים...

מאוד אהבתי את המסר מהספר...
שצריך לשמור על כללים וגבולות בכל תחום ...
הסיפור מנסה להעביר את המסר גם לחיים עצמם, מול שפע הממתקים המצוי היום.
שאם אתם רוצים ליהנות –תצטרכו לזכור את הכללים! ממש כמו בחיים! איוריה המרהיבים של ליה קורץ מעצימים את חווית הקריאה.
ממליצה באהבה ומשתפת בשמחה !!!


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה